הסיפור שלנו

שמי שני סופר, שירתתי 9 שנים בצה"ל כחובלת בחיל הים, ולאחר מכן כקצינת מודיעין באמ"ן.

במהלך השירות נחשפתי ל"פציעה השקופה" - פוסט טראומה. לוחמים רבים יוצאים מהשירות הצבאי כשהם בריאים בגופם, אך מצולקים בנפשם. אותם לוחמים שהתגייסו בריאים כדי לשמור עלינו, מוצאים עצמם ללא מענה ראוי לאחר הפציעה, שלעיתים מופיעה רק כעבור שנים לאחר השירות. בישראל פועלות עשרות עמותות שמבקשות להעניק סיוע ללוחמים השקופים, אולם רבים אינם מודעים לאפשרויות השיקום העומדות בפניהם, ולעיתים מתביישים לפנות לעזרה ולשתף בקשיים.

 

החלטתי שעם שחרורי מהצבא, אעשה כל שביכולתי כדי לשפר את מצבם של אלו שאנו חייבים להם את חיינו. יחד עם אוהב גבעתי, החלטנו לרכז במקום אחד גופים מטפלים, סנדאות ואפשרויות נוספות, יחד עם כל המידע הרלוונטי וקווי הסיוע. כל הפעילות הזאת מבוצעת בהתנדבות ומתוך מוטיבציה לספק שירות חשוב ומתבקש במציאות הנוכחית.

 

הבנו שללא חשיפה רחבה, יצירת שיח פתוח ומודעות סביב הפציעה השקופה, הפרויקט לא יוכל להשיג את מטרותיו ולסייע לאלפים שזקוקים לכך. היצירה שלנו נועדה לעורר את אותו שיח מחזק ולהוות את הפלטפורמה להנגשת תהליכי השיקום ללוחמים. לאורך הדרך, העיסוק ביצירה היה בצמיחה מהטראומה. זהו אתגר איתו מתמודד כל אדם שמתמודד עם קושי נפשי. כיצד ניתן לצמוח מתוך הכאב למקומות טובים יותר?

 

אנחנו רואים ביצירה ערך אמנותי וחברתי רב, ואנחנו בטוחים שהיא תיגע דרך המסכים במיליוני אזרחים ישראלים, תישאר כאן לדורות, תעורר שיח מרפא ופתוח סביב הנושא בחברה הישראלית ובצבא, ותניע אלפי אנשים הזקוקים לטיפול - לגשת אליו.